יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

אאוטפיט לסילבסטר # 2






ביום שבת תסתיים לה שנה אזרחית נוספת. למה אני לא מצליחה להיות אופטימית יותר?
אתמול מישהי סיפרה לי על קבוצת החמש ששינתה את חייה, על מילים שמייצרות מציאות (אברקדברה) ועל אנרגיות שהיא מעבירה ממרחק לאביה החולה. לאחר מכן היא העניקה לי טיפול קצר; ישבה מולי ולאחר שתי דקות סיימה את הטיפול.
ניסיתי להרגיש משהו. גערתי בעצמי על הציניות האיומה. מתי הפכתי לכזו? למה אני לא יכולה להיאחז בשום דבר? שום אמונה בכלום? רק בטבע ובמגע ושניהם הרי הולכים ונכחדים. אני מקווה שהבלוג הזה לא יהפוך למשהו אפלולי מדכא...

מה תלבשו בערב השנה החדשה? לי יש כבר רפרנס לשני אאוטפיטים מדליקים.
ומה אתם מאחלים לעצמכם לשנה הבאה? אני חושבת ברצינות לאחל לעצמי להיות אברה, להתפתח לקדברה ואולי לבסוף לאלקאזם.

המשך שבוע נפלא ואופטימיש,

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

אאוטפיט לסילבסטר

כשהייתי קטנטונת, ממש פצפונת, אהבתי את חנוכה מאוד. מטבעות הזהב השוקולדיים משנות ה-80, הסביבון הטכנולוגי עם הנורית המנצנצת והריבה עם הסופגנייה מהסופר שחיכתה לי על שולחן האוכל במטבח הצליחו לרגש אותי. כשקצת צמחתי, התחלתי לפנטז על גרביים. גרביים שתלויים בסלון ובתוכם נחות הפתעות. וגם על עץ מעוטר במלאכים ובפרפרים עם פתיתים רכים לבנים שמרחפים מעליו.
ההשוואה בין חנוכה לקריסמס היא בלתי נמנעת. ואין מה לעשות - כולנו יודעים איזה חג יפה יותר. אבל מספיק. למה אני תמיד חושקת במה שאין לי? כה ילדותי.
אוקי. בואו נדבר על סילבסטר. לא חג שלנו. אבל אימצנו אותו, נכון? יפה. ואני - לא מעוניינת. לא מרגש אותי הסילבסטר הזה בכלל. אבל כן מרגשים אותי האאוטפיטים הפוטנציאליים שאוכל ללבוש.




או אלו


החנות המטריפה ביקונ'ס קלוזט מבצעת משלוחים לארץ לפי משקל הפריטים, אבל זה יוצא יקר מדי. אמשיך לשוטט ולחפש את הלוק המושלם לערב ראש השנה האזרחית. ועד אז - שיהיה חג חנוכה מאיר, טעים וללא פקקים.

X

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

בראנץ' בשבת






הוסף כיתוב
ביום שבת בבוהריים חגגנו את יום ההולדת של אמי בחצר של דודתי בתל-ברוך. לי יש יחסי אהבה-שנאה עם חמין. מצד אחד הוא מאכל לא פוטוגני בכלל, מן תערובת מיש-משית של המון דברים שלא משפיעה לי טוב על הבטן. מצד שני, טעים הבן אלף הזה. יש המון גרסאות לחמין ולמשל בבני-ברק - האמא של סירי הצ'ולנט הענקיים - לא אשוב לאכול חמין אף פעם. טעמתי אותו בכמה מסעדות בבני-ברק ובעיני הוא מפוצץ במלח, סוכר והמון שומן ורחוק מלהיות מזון מנחם.
ביום שבת, הרעב דשדש בי והבראנץ' הזה התיישב לי בול על הבטן. טעמתי וטעמתי עוד מרק אפונה שבושל עם ציר מרק עוף, פטה טונה אלוהי שדודה שוש מתמחה בו וחמין שלקחתי לי ללא בשר. השמש החורפית החמימה היתה חברה מצוינת וגם המשפחה היקרה שלי. קינחנו עם עוגת פירות יער עם טופינג של שטרויזל וגלידה.
מזל שהתאפשר לי מאוחר יותר לגלוש אל המיטה לכמה שעות.


שמלה מאדרת, 50 שקלים

נעלי ג'ז מחנות לבגדי ריקוד

משקפי שמש שקיבלתי במתנה מחברה



שרשרת משוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף, 30 שקלים
טבעת משוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף, 20 שקלים

בדרך כלל כשאני מוצאת בגד חדש שמתחשק לי לרכוש, אני חושבת באיזה הזדמנויות אלבש אותו. בכל פעם כשאין לי תשובה לשאלה מכשילה זו, אני עונה לעצמי: "בשבת בבוקר". כן, שבת בבוקר הוא מעין פח הזבל של האאוטפיטים שאין לאן ללבוש. אין שום קוד לבוש או מחויבות בשבת בבוקר. כל ההזדמנויות פתוחות. 
זה מה שתכננתי ללבוש בשבת בבוקר, אבל בסוף לבשתי סוודר אדום עם נצנצים סטייל שנות ה-80 וסקיני כחולים. את האאוטפיט הזה אשמור לשבת אחרת.

בקרוב הבלוג הזה יחגוג שנה. אינני יודעת (עדיין) כמה קוראים וכמה הקלקות יש לו, אבל אני מאוד נהנית מהיצירתיות הכרוכה בו. אני רוצה לשפר את כישורי הטכניים וליצור עוד כמה אפקטים מגניבים. מקווה ללמוד זאת לבד או למצוא מישהו להיעזר בו.

שיהיה שבוע טוב ויום ראשון קל.
XOXO
ענת


יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

בשוק בשבוע שעבר





את שלושת הפריטים האלו דנית חברתי רכשה בשוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף שהוא ו"אדרת" הם המקומות המועדפים עלי לרכישת מציאות. ואני:

50 שקלים

חולצה, 50 שקלים; עליונית שחורה, 50 שקלים





שני ספלים ושתי צלחות, 40 שקלים; צלחת, 10 שקלים

6 כוסות, 30 שקלים

דרך האוכל, גליון דצמבר; השולחן הוורוד שקיבלתי במתנה (יד שניה כמובן), אולי אצבע אותו לאפור בהיר; טבעות מהשוק בכיכר דיזנגוף

שמתי לב שכל הסרטים שצפיתי בהם לאחרונה עוסקים בסוג של כלא. התחושה הזו שמישהו מתישהו יתפוס אותך וייקח ממך את החופש היא איומה. אנחנו אף פעם לא ממש חופשיים, תמיד יש משהו שעוצר אותנו מלעשות משהו. גם אם זו רק הרגשה אישית השייכת לאדם שעמו היה נרדף פעם, או/ו נרדף באופן קבוע, הרי שזה כבר סוגר ובריח. אולי אינני מתנסחת באופן ברור, מה שאני מנסה להגיד שלצערי, אני מרגישה רדופה. אל תיבהלו, לא נראה לי שמשהו לא בסדר איתי. אני לא מאמינה שכמה חודשים בפונה או בסדנת ויפאסנה יעזרו לי.
בכל מקרה, אני רוצה להמליץ לכם על הסרטים שראיתי כי אהבתי כל אחד ואחד מהם. בסופו של דבר, למרות הבריחה והרדיפה אחר החופש, כל הגיבורים נשארים תמיד בסוג של מעצר.

"קולומביאנה" עם זואי סלדנה הנהדרת.
הדרך חזרה". תענוג. הנופים משגעים וההפקה מאוד מושקעת. אד האריס מכה בי שוב.
"מכאן והלאה"
"עולם הזמן". ג'סטין! או יההה
"הפרקליטה"
"פנים בקהל"
"סדקים". הבת של רידלי סקוט עשתה עבודה נפלאה כבמאית.
"שלושת הימים הבאים"

כולם מקבלים חמש סופגניות בסולם שלי.
שיהיה המשך שבוע טוב וחופשי!

יום שבת, 3 בדצמבר 2011

על מה חלמתי בלילה

אחותי טוענת שחלומות של אחרים זה דבר משעמם. אני חושבת שתלוי איך מספרים אותם.

http://www.farfetch.com/


J.CREW

J.CREW  חולצה משגעת, לא?

ANNIEL. חלום שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב


התעוררתי אל תוך מציאות של בוקר יום א'. ביום ראשון שעבר חגגתי לי בסנטר, והיום אני צריכה ללכת לעבודה. אבל לפני כן, אעמוד מול ארון הקסמים שלי ואבחר אאוטפיט שירכך את המעבר מסוף השבוע אל שבוע חדש. וגם - אחשוב איך אוכל להגשים את כל החלומות שלי.

שבוע נהדר,