יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

Back 2 school

חדד לי את הזיכרון
הכיתה זקוקה לקצת סטיילינג! מיני טייני





אולי אפליג אל בית ספר מעבר לים

או רק אדווש אל עבר החופש הבא


התוספת שתופסת
התפוח גם יכול להצטנן

המאפין של החבר תמיד שווה יותר


אקססורי מושלם לתלבושת האחידה


היו שלום ותודה על הדגיג

ההתרגשות שאחזה בי לקראת החזרה ללימודים היתה בשיאה בערך שבועיים לפני המועד המסומן. הממתקים הורסי השיניים נדחקו לצד ופינו מקום לפרטי "הלו קיטי", עפרונות מוכספים, מחקים נדירים, מדבקות צבעוניות ומחברות שבדרך כלל נותרו ריקות. הדחקתי את התאריך שבו אצטרך לוותר על החופש המוחלט, על תקופה נטולת דאגות מלאה בארוחות לא מסודרות. האקססוריז לשנה החדשה מילאו תפקיד חשוב מאוד - הם המתיקו את התרופה המרה של סיום חודשיים נהדרים והקלו על הימים הראשונים מאחורי הדפים.
אז לא היה לי את אטסי ושלל החנויות הווירטואליות מכל העולם, אבל היה לי את רחוב סוקולוב ברמת השרון וזה הספיק. משנה לשנה אוספי המחקים, העפרונות וניירות המכתבים גדלו והצטופפו בנחת ביחד עם האוספים האחרים בארון. היה חבל לבזבז את כל היופי הנדיר הזה על שיעור אזרחות משמים או ניסוי מדכא בכימיה. העיפרון והעט הפושטים התאימו יותר למטרה זו.
כשכל הלונה פארק הזה נגמר והתחילו העניינים הרציניים של החיים, התחילו גם התירוצים והחולה המדומה שבי קמה לתחייה. אין כמו רגע עם דודלי בשידורים חוזרים כדי להמתיק את עול השינונים והתלבושת האחידה. ובאותה ההזדמנות שנשארים בבית, כדאי גם לרענן את האוספים ולסחור בכמה גוגואים. בכל זאת צריך להבטיח את רמת הפופולריות הדועכת ולדאוג שיהיה לי כל מה שאני צריכה כדי לעבור את השנה בשלום.

שתהיה שנת לימודים מצוינת.



יום שישי, 19 באוגוסט 2011

מחשבות ירוקות

כולם מדברים על ירוק (אף אחד לא מדבר על צדק): בנייה ירוקה, מוצרים ירוקים, מיחזור, שקית בד במקום פלסטיק, כל דבר הופך להיות פוטנציאלי למיחזור, ירוק וטרנדי. לפעמים המגמה הירוקה הזו עולה כל כך הרבה כסף... הכי ירוק זה לא לקנות בכלל, נכון? אני חושבת שהדור של הורי היה ירקרק, אולי שלא במתכוון. חיתולי בד רב פעמיים, סל קבוע ומגניב לסופר, סמרטוטי בד ובעיקר ה-ר-ב-ה פחות בזבזנות וצריכה מיותרת. נראה כי תפקיד הקניות לא היה למלא חללים רגשיים. אולי כי לא היה מאוד אופנתי לחפור בנפש, למצוא מקומות אפלים ואז לנסות למלא אותם בכל מני דברים שטחיים או בכדורים. ואולי כן היו מודעים אבל פחות מפונקים?

החברים שלי ואני מחפשים אחר האושר, אחר מי אנחנו באמת. בודקים אם מלוא הפוטנציאל שלנו ממומש. אולי עדיף להישאר ברובד העליון ולהדחיק. כן, הדחקה היא הפסיכואנליטה החדשה! הרי הכי קל להדחיק. במילא אין לנו כאן המון זמן. ניתוח כירורגי לנפש לוקח שנים של טיפול ואז כמה שנים נוספות של התאוששות מהממצאים החדשים. ואז מה? נהיה דור זקן, מקועקע ומודע לעצמו? מי בכלל רוצה סבתא מודעת? אמאל'ה.

נו, שוין. נראה שאין ברירה, כל שנותר לי הוא לחפש מוצרים חדשים ירוקים ברשת.
אולי לפחות אהיה סבתא מגניבה.


כלה מפלסטיק!

במילא עניבה זה מכוער


תשתה בירה, תמעך את הבקבוק ותעשה ממנו מתלה. פליז

אמא, שמרת לי את הלגו?

כיף לקנות משהו עם סיפור מאחוריו. Paulina in love

Pauline in love

תכשיט-קרח. בדיוק מה שאני זקוקה לו. הקליקו ולמדו איך מכינים

במקום לטוס לחפש את היבשת שלי, אני אקנה שטיח. זה חיסכון!


אתה רוצה כמה גיטרות, אבל יכול רק אחת


אני כבר מזמן רוצה לעבור לאופניים

נתראה בשמחות ירוקות