 |
| חדד לי את הזיכרון |
 | ||
הכיתה זקוקה לקצת סטיילינג! מיני טייני
|
 |
| או רק אדווש אל עבר החופש הבא |
 |
| התוספת שתופסת |
 |
| התפוח גם יכול להצטנן |
 |
| המאפין של החבר תמיד שווה יותר |
 |
| אקססורי מושלם לתלבושת האחידה |
 |
| היו שלום ותודה על הדגיג |
ההתרגשות שאחזה בי לקראת החזרה ללימודים היתה בשיאה בערך שבועיים לפני המועד המסומן. הממתקים הורסי השיניים נדחקו לצד ופינו מקום לפרטי "הלו קיטי", עפרונות מוכספים, מחקים נדירים, מדבקות צבעוניות ומחברות שבדרך כלל נותרו ריקות. הדחקתי את התאריך שבו אצטרך לוותר על החופש המוחלט, על תקופה נטולת דאגות מלאה בארוחות לא מסודרות. האקססוריז לשנה החדשה מילאו תפקיד חשוב מאוד - הם המתיקו את התרופה המרה של סיום חודשיים נהדרים והקלו על הימים הראשונים מאחורי הדפים.
אז לא היה לי את אטסי ושלל החנויות הווירטואליות מכל העולם, אבל היה לי את רחוב סוקולוב ברמת השרון וזה הספיק. משנה לשנה אוספי המחקים, העפרונות וניירות המכתבים גדלו והצטופפו בנחת ביחד עם האוספים האחרים בארון. היה חבל לבזבז את כל היופי הנדיר הזה על שיעור אזרחות משמים או ניסוי מדכא בכימיה. העיפרון והעט הפושטים התאימו יותר למטרה זו.
כשכל הלונה פארק הזה נגמר והתחילו העניינים הרציניים של החיים, התחילו גם התירוצים והחולה המדומה שבי קמה לתחייה. אין כמו רגע עם דודלי בשידורים חוזרים כדי להמתיק את עול השינונים והתלבושת האחידה. ובאותה ההזדמנות שנשארים בבית, כדאי גם לרענן את האוספים ולסחור בכמה גוגואים. בכל זאת צריך להבטיח את רמת הפופולריות הדועכת ולדאוג שיהיה לי כל מה שאני צריכה כדי לעבור את השנה בשלום.
שתהיה שנת לימודים מצוינת.
