יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

המקום הנכון להיות בו

ב-10 עד ה-25 בנובמבר תגיע לפריז התערוכה The little black jacket המציגה תצלומים של ידוענים הלבושים בז'קט קטן שחור, הפריט הקלאסי של שאנל שעוצב על ידי קוקו שאנל בתחילת המאה הקודמת ונמכר עד היום. התערוכה, שנודדת בכמה ערים בעולם, היא המשך השקתו של ספר הצילומים שהוציא קרל לאגרפלד בשיתוף עם קארין רויטפלד האגדית.
אתם ממש חייבים לשוטט כאן ותגידו לי אם לא הייתם עושים הכל כדי להיות זבובון על הקיר בזמן הכנת התערוכה. אני כן. אפילו גרגר אבק על הכפפה של מר לאגרפלד.
אני מתכננת לנסוע לחו"ל לחופשה קצרה וכמובן שפריז היא היעד המועדף. ואולי עדיף לחסוך בשביל ג'קט שחור קטן?
 





מכאן


שיהיה וויקנד טוב ואני מחפשת ממי ללמוד וממי לקבל השראה. חייבת לצאת ממעגל הבינוניות.
נשיקות,


 

יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

אאוטפיט לחמישי

הבוקר התעוררתי בשעה שש והתחלתי לשוטט באטסי. בחודשים האחרונים הרגשתי איך אני חיה את העבודה ולא את החיים עצמם ובשבוע הבא כל זה עומד להשתנות. אני מרגישה צורך אדיר לשבת לקפה ומאפה של בוקר ברוגע עם עיתון וללכת ליומית. אני מתכננת לצבוע את השולחן בסלון וסוף סוף לסיים לצבוע שידה שדי נמאסה עלי, אבל בעזרת צבע היא תתחבב מחדש. אני גם רוצה לצפות בכמה סדרות טלוויזיה שאני מתכננת לצפות בהן מזמן.
אז תוך כדי שיטוטים באתר החביב מכל, חשבתי מה אלבש לעבודה היום. הרגשתי שאני רוצה לשדר "אל תתקרבו אלי מדי ואל תעיקו עלי עם סמול טוקס", "אבל יש לי מעט הומור", נולדתי בשנות ה-70 ואני חובבת דיסקו", ובעיקר - "עזבו אותי באמא'שלכם ותנו לי להתחפף מכאן בהקדם למקומות הרבה יותר נעימים".

מכאן



ואז - נתקלתי במראה המושלם הזה שמביע בדיוק את תחושותיי.
החולצה הזאת אומרת הכל.

שהיום הזה יעבור בנעימים ואני רוצה שיגיע כבר יום שלישי בבוקר.
בוקר טוב,

 

יום שני, 15 באוקטובר 2012

לילה במנזר




 




הקצב שם שונה. אין הפוך או גרניטה, אין טלוויזיה וארוחת הבוקר לא כוללת בופה אינסופי של פחמימות וסוגי ביצים. אבל אולי זה הקצב האמיתי של החיים? אולי האחיות ציון מצאו את השלווה שלהן. לי בהתחלה המקום נראה כמו לוקיישן מצוין לסרט אימה, אבל אחרי כמה שעות התמכרתי לשקט. אולי קדושה מקנה שלווה? אם אתם מחליטים לנסוע לעין כרם וללון במנזר (450 שקלים ללילה לחדר מאוד בסיסי + ארוחת בוקר), אל תפספסו את גלידת יוגורט העיזים ב"דברים אמיתיים". לארוחות רציניות יותר אין הרבה אופציות, אבל הבראסרי בהחלט ראוי (בעיקר המסאחן). עוד אכלנו במלה ביסטרו והופתענו לטובה. האוכל היה מצוין. הזמנו פוקצ'ת הבית, סלט קצוץ, כבד קצוץ וירקות ממולאים (סלק וקישוא) - הכל היה מושלם. ובדרך חזרה לקצב החיים שכרגע אני בוחרת לחיות לפיו, עצרנו במסעדת "מאג'דה" בען ראפה. הדרך למסעדה והעיצוב המשגע שלה עוררו ציפיות, אבל ארבעה אכלנים די מנוסים חשבו שהאוכל בינוני למדי.

אני חושבת לעצמי שאף פעם בעצם לא היו לי חלומות על בית פרטי במושב שקט או מגורים בכפר, והמחשבה על היכן אני רוצה לגור רלוונטית לתקופה נתונה. המגורים הם פונקצייה של איך חיי נראים באותו הזמן. אני לא מאמינה שאוכל לוותר על כל הגירויים הזמינים הנמצאים סביבי. אני חסרת סבלנות, לא שלווה ולא תמיד נחמדה. כל מה שמחפשים בתל אביב.



השיק הנזירי השפיע עלי via

שיהיה המשך שבוע טוב. אל תחפשו ממה להתעצבן.




 

יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

מלנכוליה חורפית





 
ההתכנסות של החורף מתחילה עם בגדים רחבים ורכים יותר שאפשר קצת להתחבא בתוכם. הבדים הנעימים שמקלים קצת על גזירת הקור המצמית. האפרוריות, הגשם, ההצמדות לתנור, האוויר שחורך את הגרון - כל אלה מתעדנים ומתייפים בעזרת אופנה שמנצחת את הטבע האכזר.
אבל אפילו אופנה עילית לא תוכל לנצח צונאמי או מתקפה גרעינית. אל תחמיצו את הסדרה "מתכוננים ליום הדין" בנשיונל בימי א' ב-21:00. למה להחמיץ תוכנית כה אופטימית? בנוסף צפו גם ב"כלואים בארץ זרה", "סמים בע"מ", "תעופה בחקירה" ו"גנרלים במלחמה". נשיונל מבקש לעזור לכם לישון היטב בלילה. נשיונל הוא "המרגיע" הלאומי החדש.

שיהיה יום חמישי אופטימיש. הי, מחר וויקנד.

XOXO


 

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

Life














 
 
 
איזו קלישאה לכתוב פוסט ביום ההולדת שלי. בכל שנה אני משכנעת את עצמי שהיום הזה הוא ככל יום ובכל שנה אני נופלת למלכודת הביטר נוטלה של חשבונות נפש מגוחכים. סיכומים טפשיים. מחשבות על החיים שנותרו ועל הרצונות שלי. מאז שמר קו הציג את הציור שאפילו אני הבנתי, המחשבות על מה אעשה בשעת מלחמה לא עוזבות אותי. אז היום נוספו המחשבות הרגילות של יום ההולדת.
צעדתי ברגל לשוק הפשפשים ובדרך קניתי קפה גרניטה מתוק במיוחד. הגעתי לחנות האהובה עלי "לוני וינטג'" וביליתי שם לא מעט ואז אכלתי טוסט מושלם אצל "נלי'ס קיטשן", קינחתי בכדור שוקולד והמשכתי בשיטוטי בשוק. בדרך חזרה התפנקתי עם גלידת יוגורט של אייסברג. חיכיתי ליום שאבלה מעט עם עצמי כי מזמן לא יצא לנו להיות לבד ביום חופש. אני די מסתדרת עם עצמי בזמן האחרון. עוד מעט אצא למסעדה כי יום הולדת הוא בעיקר יום שבו אני אוכלת מה שמתחשק לי.

הדבר הכי משמעותי לי בעולם לא מופיע בתמונות. והוא הסיבה שהעולם מצליח להיות אפשרי וטוב יותר.

שיהיה חג שמח עם חביתה בסוכה.
נשיקות