Life

 

 

 

איזו קלישאה לכתוב פוסט ביום ההולדת שלי. בכל שנה אני משכנעת את עצמי שהיום הזה הוא ככל יום ובכל שנה אני נופלת למלכודת הביטר נוטלה של חשבונות נפש מגוחכים. סיכומים טפשיים. מחשבות על החיים שנותרו ועל הרצונות שלי. מאז שמר קו הציג את הציור שאפילו אני הבנתי, המחשבות על מה אעשה בשעת מלחמה לא עוזבות אותי. אז היום נוספו המחשבות הרגילות של יום ההולדת.
צעדתי ברגל לשוק הפשפשים ובדרך קניתי קפה גרניטה מתוק במיוחד. הגעתי לחנות האהובה עלי "לוני וינטג'" וביליתי שם לא מעט ואז אכלתי טוסט מושלם אצל "נלי'ס קיטשן", קינחתי בכדור שוקולד והמשכתי בשיטוטי בשוק. בדרך חזרה התפנקתי עם גלידת יוגורט של אייסברג. חיכיתי ליום שאבלה מעט עם עצמי כי מזמן לא יצא לנו להיות לבד ביום חופש. אני די מסתדרת עם עצמי בזמן האחרון. עוד מעט אצא למסעדה כי יום הולדת הוא בעיקר יום שבו אני אוכלת מה שמתחשק לי.

הדבר הכי משמעותי לי בעולם לא מופיע בתמונות. והוא הסיבה שהעולם מצליח להיות אפשרי וטוב יותר.

שיהיה חג שמח עם חביתה בסוכה.
נשיקות