בזמן האחרון אני לא מעדכנת אתכם למרות שרכשתי שלושה זוגות נעליים וכמה פריטים יפים נוספים. כשיש לי זמן בתקופה העמוסה הזו, אני מתכננת איך להפוך את חיי בחזרה לשקטים ושלוים ובעיקר, לצאת לחופשה ארוכה. הדבר שבוער בעצמותי הוא שינוי אווירה, מקום אחר בעולם עם קצב שונה, ללא פייסבוק, אינסטגרם או כל חיבור אחר לאנשים שנמצאים בקצה השני של הכדור.
העבודה גורמת לנו להיות עסוקים ולהרגיש יעילים ונחוצים. הקריירה מעלה את הביטחון והערך העצמי. ממלאה את זמננו. וכמה פופולרי להיות עסוק. מתי שמעתם לאחרונה מישהו אומר "אני מתבטל בטירוף"? "אני נח המון ובוהה בקיר"? זה לא נראה ונשמע טוב להיות בטלן. האם בטלן הוא עצלן? התקופה החרוצה שלי בשיאה ומוכיחה לי שאני יכולה בשקט לחזור לבטלנות ולעצלנות. אין צורך לדאוג. אני מסוגלת לעשות הרבה דברים ביחד אם אני רוצה. אבל אני מעדיפה להיות ביחד הרבה. ביחד עם הסרטים, הספרים והאנשים הקרובים אלי.
נערת ריזורט שכמוני.
הנה היעד החלומי הבא http://www.mosaicsouthafrica.com/ שנראה כמו מקום טוב להתבטל בו.
כל זה אולי גם מעט בהשפעת התוכנית המצוינת שצפיתי בה אתמול בערוץ 8. פיספסתי את ההתחלה, אבל הספקתי להאזין לשיחות עם חיים חפר ז"ל, חיים גורי, שולמית אלוני, יוסי שריד ועוד אנשים חכמים שדיברו על הזקנה, הפחד או אי הפחד מהמוות ומהפרידה מהקרובים אליהם. אני משתדלת לא לצפות בהרבה תוכניות על אסונות ומוות, או כאלו שמתכוננים ליום הדין. אבל זה לא מצליח לי.
יאללה, חייבת להתארגן לעבודה.
נשיקות,
