בשוק בשבוע שעבר

את שלושת הפריטים האלו דנית חברתי רכשה בשוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף שהוא ו"אדרת" הם המקומות המועדפים עלי לרכישת מציאות. ואני:

50 שקלים

חולצה, 50 שקלים; עליונית שחורה, 50 שקלים

שני ספלים ושתי צלחות, 40 שקלים; צלחת, 10 שקלים

6 כוסות, 30 שקלים

דרך האוכל, גליון דצמבר; השולחן הוורוד שקיבלתי במתנה (יד שניה כמובן), אולי אצבע אותו לאפור בהיר; טבעות מהשוק בכיכר דיזנגוף

שמתי לב שכל הסרטים שצפיתי בהם לאחרונה עוסקים בסוג של כלא. התחושה הזו שמישהו מתישהו יתפוס אותך וייקח ממך את החופש היא איומה. אנחנו אף פעם לא ממש חופשיים, תמיד יש משהו שעוצר אותנו מלעשות משהו. גם אם זו רק הרגשה אישית השייכת לאדם שעמו היה נרדף פעם, או/ו נרדף באופן קבוע, הרי שזה כבר סוגר ובריח. אולי אינני מתנסחת באופן ברור, מה שאני מנסה להגיד שלצערי, אני מרגישה רדופה. אל תיבהלו, לא נראה לי שמשהו לא בסדר איתי. אני לא מאמינה שכמה חודשים בפונה או בסדנת ויפאסנה יעזרו לי.

בכל מקרה, אני רוצה להמליץ לכם על הסרטים שראיתי כי אהבתי כל אחד ואחד מהם. בסופו של דבר, למרות הבריחה והרדיפה אחר החופש, כל הגיבורים נשארים תמיד בסוג של מעצר.

"קולומביאנה" עם זואי סלדנה הנהדרת.

הדרך חזרה". תענוג. הנופים משגעים וההפקה מאוד מושקעת. אד האריס מכה בי שוב.

"מכאן והלאה"

"עולם הזמן". ג'סטין! או יההה

"הפרקליטה"

"פנים בקהל"

"סדקים". הבת של רידלי סקוט עשתה עבודה נפלאה כבמאית.

"שלושת הימים הבאים"

כולם מקבלים חמש סופגניות בסולם שלי.

שיהיה המשך שבוע טוב וחופשי!