הבוקר התעוררתי בשעה שש והתחלתי לשוטט באטסי. בחודשים האחרונים הרגשתי איך אני חיה את העבודה ולא את החיים עצמם ובשבוע הבא כל זה עומד להשתנות. אני מרגישה צורך אדיר לשבת לקפה ומאפה של בוקר ברוגע עם עיתון וללכת ליומית. אני מתכננת לצבוע את השולחן בסלון וסוף סוף לסיים לצבוע שידה שדי נמאסה עלי, אבל בעזרת צבע היא תתחבב מחדש. אני גם רוצה לצפות בכמה סדרות טלוויזיה שאני מתכננת לצפות בהן מזמן.
אז תוך כדי שיטוטים באתר החביב מכל, חשבתי מה אלבש לעבודה היום. הרגשתי שאני רוצה לשדר "אל תתקרבו אלי מדי ואל תעיקו עלי עם סמול טוקס", "אבל יש לי מעט הומור", נולדתי בשנות ה-70 ואני חובבת דיסקו", ובעיקר - "עזבו אותי באמא'שלכם ותנו לי להתחפף מכאן בהקדם למקומות הרבה יותר נעימים".
ואז - נתקלתי במראה המושלם הזה שמביע בדיוק את תחושותיי.
החולצה הזאת אומרת הכל.
שהיום הזה יעבור בנעימים ואני רוצה שיגיע כבר יום שלישי בבוקר.
בוקר טוב,
אז תוך כדי שיטוטים באתר החביב מכל, חשבתי מה אלבש לעבודה היום. הרגשתי שאני רוצה לשדר "אל תתקרבו אלי מדי ואל תעיקו עלי עם סמול טוקס", "אבל יש לי מעט הומור", נולדתי בשנות ה-70 ואני חובבת דיסקו", ובעיקר - "עזבו אותי באמא'שלכם ותנו לי להתחפף מכאן בהקדם למקומות הרבה יותר נעימים".
 |
| מכאן |
ואז - נתקלתי במראה המושלם הזה שמביע בדיוק את תחושותיי.
החולצה הזאת אומרת הכל.
שהיום הזה יעבור בנעימים ואני רוצה שיגיע כבר יום שלישי בבוקר.
בוקר טוב,
