עיסוקים ביום גשום

חורף הוא לא זמן לצאת לעבודה. מקסימום לעבוד מהבית, כששוקו חם, שמיכה וחתול זמינים לידי. בל החתולה שלי, הסופר מתוקה, חגגה בת מצווה ומגיע לה שאבלה איתה יותר. אז עשינו לנו יום כיף.
צפינו בשלושה סרטים:
La proie בכיכובו של אלברט דופונטל השרמנטי הוא סרט אקשן - לא הז'אנר החביב עלי, אבל סרטי אקשן צרפתיים תמיד עדיפים מאקשן הוליוודי.
לופר סרט אקשן אמריקאי המשחק עכשיו בקולנוע הוא הוליוודי לגמרי. ברוס ויליס, ג'ף דניאלס ואמילי בלאנט הופכים אותו לראוי וגם התסריט מעניין. יש משחק עם זמנים וזה תמיד מסקרן אותי.
The watch ("שומרים על השכונה") סרט מצחיק ומטורלל בכיכובם של שלושה שחקנים מטורפים: בן סטילר, וינס ווהן וג'ונה היל. פרודיה על סרטי אימה, מדע בדיוני וזומבי. אין כאן שום אלמנט של קולנוע איכותי וקרוב לוודאי שהרבה מן הצופים הלא אמריקאים יגדירו אותו כדבילי ונמוך. אני חושבת שיש כאן דבילי ונמוך מהסוג האיכותי והתסריט דווקא מספק כמה רגעים מעוררי מחשבה.

אחרי צפייה בסרטים החלטנו להוציא כמה דיסקים מהארכיב ולראות אם יש הצדקה למקום שהם תופסים. אלבום הבכורה של שרון ליפשיץ "קולנוע" משנת 1985 הוא מצוין. אני מכירה את השירים בעל פה ו"אני אוהבת ת'קולנוע" שכתב דן תורן המוכשר הוא מהאהובים עלי.
No secrets מ-1972 של קארלי סיימון והלהיט ששיגע אותי You're so vain. כל כך אהבתי את השיר הזה והייתי קוראת באינטנסיביות כל פיסת מידע הנוגעת לספקולציות על מי הוא נכתב.

הנה ליזה מינלי מבצעת את You're so vain לא פחות טוב מהמקור:

מזל טוב בלי מתוקה שלי ועוד הרבה ימי כיף ביחד.

אני יותר טיפוס של קומדיות רומנטיות

שלושה סרטים ביום? כמה חתול יכול לשאת?

מוזיקה מחרישת אוזניים זה לא הקטע שלי