קניות על הדרך

לא סתם עדיין לא הוספתי את כתובת הבלוג לפייס שלי. יש משהו נעים ביומן רשת שאין לו הרבה קוראים (למרות שק' היא קוראת נאמנה אחת שאני יודעת עליה). אפשר לכתוב שטויות במיץ והגיגים שלא בטוח שמעניינים מישהו מלבדי, כמו שסימנתי בעכבר העיר האחרון 20 (!) סרטים שמציגים עכשיו בבתי הקולנוע ואני ממש ממש רוצה לראות. הראשון הוא "אי שם" של סופיה קופולה יקירתי שבטח אקדיש לה ולשרלוט גינסבורג פוסט שלם בקרוב.

הבלוג הזה התבשל לו על אש נמוכה הרבה מאוד זמן, עד שלבסוף הגעתי למסקנה שהסיבה היחידה להישארותו באפלה היא החשש מביקורת. נכון שזה הכי ניו אייג' לתאר כל דבר מכוער או כל שגיאה כ"וואבי-סאבי", אבל לא כולם מתחברים לפילוסופיה היפנית המקסימה הזו (אפרופו יפן, אני מבטיחה לקוראת הנאמנה ק' שאקדיש פוסט שלם ומעולה ליפן). הספר וואבי-סאבי שקיבלתי לפני שנים מבת דודתי, גרם לי להתבונן על כמה דברים אחרת. הוא גרם לי למצוא את היופי בחולשות, בדברים הלא מושלמים, בשגיאות שלי. כן, הם חינניים והם אלו שעושים אותי אנושית.

רחוב 37 הוא מגרש המשחקים הפרטי שלי. אני כבר לא משחקת רק במרתף, יצאתי לחצר. לפעמים, שכן או קרוב משפחה עוברים ועוצרים לפטפט וזה נעים מאוד. אולי בקרוב יתחשק לי להפיץ את כתובת הבלוג בין אנשים נוספים, אפילו זרים. אם אתם מוצאים שגיאת כתיב פה ושם, או דברים בטלים, תחשבו על הוואבי-סאבי.

שיהיה המשך שבוע נהדר.  

איקס עיגול איקס

אה... ומה הפעם? כמה רכישות מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת של השבועות האחרונים שעלו כלום והיו ממש לא מתוכננות.

מגפי עור של שביניון מצומת ביל"ו, 99 שקל (אמיתי!)

סניקרס מרחוב ביאליק ברמת-גן, 20 שקל

מעיל דמוי עור מרחוב ביאליק ברמת-גן, 99 שקל

כיסא מעץ משוק הפשפשים, 40 שקל

קצת פרופורציות

מנורה משוק הפשפשים, 40 שקל

לק מספר 40715 של אורלי בצבע קקאו, 25 שקל

סכין חיתוך לירקות ופירות מרחוב ביאליק ברמת-גן, 20 שקל

קיגל אטריות מתוק מבני-ברק, קיבלתי בחינם :)

נעלי הסירה הצהובות של סטיב מאדן מצומת ביל"ו ועלו 150 שקל. משום מה, כיתוב התמונה לא מסתדר...
דנית גילתה לי את צומת ביל"ו ואני מגלה לכם שהמתחם שווה בריבוע.