"לא צריך הרבה כסף בשביל להתלבש יפה". המשפט הזה נדוש ומעייף בערך כמו הדיון על איזו חיה כיף יותר לגדל - כלב או חתול. בשביל להתלבש בזול צריך זמן ועוד זמן, רצון ללבוש בגדים עם עבר ונכונות לפשפש בין היסטוריה שלמה של אנשים זרים. אני חושבת שלפעמים עדיף לחסוך זמן ולהשקיע בבגד חדש דנדש שקורץ מחלון ראווה מדוגם. אם זה נותן תחושה טובה ולמי שיכול להשקיע בבגד חדש, למה לא? מפרגנת.
לי יש זמן, אבל לא הרבה כסף וגם - עלות נמוכה של בגד משמחת אותי לא פחות מהבגד עצמו.
באחד מימי סוכות מיהרתי להגיע מוקדם ככל האפשר למכירה השווה של ויצ"ו. הביגודית ערמה בחוץ על שולחנות ארוכים חלק ניכר מהסטוק שלה שכלל המון מציאות בחמישה עד עשרה שקלים. בנוסף למה שאתם רואים כאן, רכשתי ב-10 שקלים שתי מפות מקסימות מכותנה. אולי יגיע יום ואשתמש בהן.
חייבת להמליץ: באווירה של חופש שנגמר וחופש שהתחיל, צפיתי אתמול בסרט החדש של אלמודובר - "העור בו אני חי" וכל-כך נהניתי. אני חושבת שאלמודובר הוא במאי גאון שמעז ליצור סרטים קינקיים שלא כל אחד אוהב. אם אתם מתכוונים לראות, אני מציעה לא לקרוא דבר על הסרט לפני כן.
 |
| חצאית מקסימה שקניתי לאחותי |
 |
| ירוק רעל |
 |
| סריג של זארה. קצת מזכיר צילום רנטגן |
 |
| מכנסי ג'ינס קצרים של מנגו |
 |
| מבט אל האופק |
החגים וחופשת החגים תמו, אבל אנחנו עדיין חופשיים.
XOXO
