קרימי, דרימי ורומנטיש

לפעמים, אני רוצה לכתוב על הדברים הכי משמעותיים בחיי ולא יוצא לי. אני לא מצליחה להביע את הרגשות שלי בצורה היפה והפיוטית שאני קוראת בספרים, וכאן נכנסת הדחיינות. אבל אני מנסה. אם אתם מגלים צינה או ציניות בין השורות, תדעו שאני נאבקת עם המילים ומחפשת גלגל הצלה בצורת חידוד לשון שמצחיק לפחות אותי.

בעוד כמה ימים תגיע לארץ חברה טובה שלי וכולי התרגשות. לא התראינו המון המון זמן.
תחילת המעשה לפני כמה שנים, כשהחלטתי לטוס לעיר המלאכים (או השדים) לקחת כמה קורסים בקולנוע. לא ידעתי היכן אגור או אעבוד, או כמה זמן אשהה שם. לוס אנג'לס היתה אי רחוק של שקט עבורי. כשרציתי למסמס את המחשבות המעיקות והפחדים, הייתי נכנסת לסטארבאקס או לכל בית קפה אחר, קונה לי ג'ייאנט לאטה וסינמון רול מפוצץ בסוכר ופשוט מקשיבה. השיחות סביבי בדרך-כלל נעו סביב עולם הקולנוע, הוליווד, חוקנים, שיזוף ופלסטיקה. תענוג.
אבל בזמן האחר, הרגשתי די בודדה. קצת זומבי. למה ליפות את המציאות? מאוד בודדה. ואז - הכרתי את ג'ולי. אתם מכירים את זה שכשאתם פוגשים אדם שילווה אתכם כל החיים, אתם יודעים זאת מן הרגע הראשון? למזלי, השהות באל-איי הפכה להיות טובה יותר בזכותה. מצאתי משפחה חדשה. אחרי שנה חזרתי למולדתי וג'ול נשארה לגור בלה לה. מאז, נולדה לה מלאכית קטנה והיא פתחה עסק משלה ובלוג. הכישרון והיצירתיות שלה תמיד נותנים לי השראה וכמובן, אני גאה כמו טווס על כל הצלחה או יצירה חדשה שלה. הנה כמה מהפריטים הרומנטים והמקסימים שהיא יוצרת:

הזמנתי לי כזה

וגם כזה

נכון שמתחשק לפעמים להיוולד שוב בתקופה אחרת?

הנה אנחנו (אני מימין) בביקורה הקודם בארץ

ג'ול, נסיעה טובה. מחכה לך.

המשך פורים שמח.