יום רביעי, 2 במאי 2012

כמה הרהורים בתחילת מאי

בימים שמזג האוויר לא מיטיב עם עור פני, אני מנסה להתנחם במבט אל השדרה היפה שאני גרה בה. אני חושבת להציע לעיריית תל אביב לקרוא לבניינים בשמות כי לא נראה לי שהם יענו להצעתי לשנות את שם הרחוב.
השכונה הקודמת, ברמת גן, הייתה משובצת בשמות של רחובות כמו תש"ח, תרפ"ט, תש"י ועוד תאריכים הסטוריים, חלקם זכורים כעקובים מדם. ואני חלמתי על סמטה עם שם פסטורלי. האזור הנוכחי גם הוא כמובן מוקף בחתיכת היסטוריה, אבל לפחות אני לא בלב המאבק.
הייתי רוצה לגור בשכונת שוקולד. בקוביית שוקולד. וכשאזדקק לפסק זמן כדי לראות פרה אדומה, אוכל לבקר ברחוב השחר. אני רוצה לגור ברחוב נשיקה בקומה ראשונה ולטייל בשדרת קרמבו. סמטת מקרוּן תהיה ממש מעבר לפינה ובניין סופלה יהיה לשימור.


ועד אז, סוף סוף קיבלתי את המשלוח מאטסי של כוסות הינשוף וחצאית הסוסים. אני מאוהבת בשניהם, למרות שהחצאית עושה לי קצת צורה של דלורית.




בננות אורגניות ומעט מוזרות בטעמן

מסגרת משוק הפשפשים בכיכר, 35 שקל

מסגרת מפלסטיק משוק הפשפשים בכיכר, 30 שקל


ובינתיים, מה אגיד לכם?
אני מגלה שיש המון קומבינות במדינה הזו וזה די מייאש אותי. השבוע מישהו עזר לי להעביר את האוטו טסט ואז נוכחתי לדעת כמה כסף אפשר לסחוט מאנשים כשהם בלחץ. אני אשתדל לא לחשוב על זה יותר מדי ולהתרכז בבחירות מה לראות בדוקאביב.
אני מקווה שאתם גרים ברחוב בעל שם של פרח לפחות. זה הדבר הכי טוב שיש פה.

שיהיה יום חמישי טוב וסופ"ש מתוק.
נשיקות.