יום חרציתי

הקשר היחיד שלי לצהוב היה קביעת גורלי; האם אהבתי היא חד צדדית או לא - קבעו מספר עלי הכותרת של פרח החרצית. כשאתה מיואש, אתה נתלה בכל דבר ופרח הזהב היה התקווה, הייאוש, העתיד ומקור אי אהבת צבע צהוב. מאז, התעופפו הרבה אבקנים באוויר והחרצית הפכה למאגיה ואזוטריקה - ניסיון לענות על שאלות שרק מי שלא יודע את התשובות עליהן יכול לענות.
כשהגיעה אהבת אמת, הפסקתי לשאול שאלות.
והתחלתי לאהוב צהוב.

חולצה משוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף, 50 שקלים; נעליים ישנות של סטיב מאדן

שמלה משוק הפשפשים בכיכר דיזנגוף, 80 שקלים

הפי WED