 |
| עבודת פסיפס של רינה, אמה של הדיירת |
 |
| פסל שיצרה רינה, אמה של הדיירת |
הדירה המקסימה הזו היא של דנית חברתי, ההום סטייליסטית. דנית היא מהאנשים היצירתיים האלו המסוגלים לראות מחוץ לקופסה ולהפוך כל דבר משעמם למרתק ונעים בלי לקחת משכנתא. הסגנון שלה מעניק לי השראה כל הזמן.
כשנכנסים לבית של מישהו אחר, מיד מרגישים משהו. אני תמיד מנסה לתרגם את התחושות הללו ולבדוק מה בדיוק מקנה לי הרגשה טובה יותר ומה פחות. חללים של אנשים אחרים תמיד מסקרנים אותי, כך בעצם למדתי איך ליצור את האווירה שאני אוהבת בחלל הפרטי שלי.
בבית ספר לעיצוב מלמדים (כך שמעתי) שכדי לפתח טעם משלנו צריך לעבור כמה שלבים. תוך כדי הדרך הזו, עברתי כמה וכמה סגנונות עד שיצרתי לי סגנון שנשאר איתי כבר כמה שנים. אחרי קירות עמוסים בצבעים, חדרים צפופים בפריטים, פומפוזיות רבה, תקופת ההארד רוק ותקופת החדר הסגול, ביחד עם האהבה הפתאומית לסודה (זה קורה לכל אחד אחרי גיל 35?), הגיע השקט. אני קוראת לזה "מינימליזם מעוטר".
הי, מינימום זה המקסימום החדש, לא?
כמה שזה בנאלי - קודם כל בריאות ואחר כך כל השאר.
שנה חדשה מאושרת ונשיקות,
