יום רביעי, 11 בינואר 2012

פוסט על בקבוקים



טקס האוסקר מעבר לפינה





אז סנטה כן קיים!


מחול הבקבוקים




הבחירה שלי







רק אחרי שעברתי לגור בתל אביב הבנתי כמה העיר הזו נראית אחרת בכל יום. בכל פעם שאני יורדת לרחוב הדברים נראים אחרת; בנייה חדשה, שימור בניין, גוזמים עץ או שותלים אחד, החפצים המעניינים שאנשים משאירים ליד הפחים הירוקים, קולנוע שאבד, אבל בעיקר, הדמויות המעניינות שנראות ברחובות. השבוע, בעודי צועדת אל מול הרוח ברחוב דיזנגוף, קצת צפונית לסנטר, נתקלתי באוסף יפהפה של אמנות רחוב. בעצם, אמנות ברחוב.
האמן המוכשר אמר לי שהוא נמצא במיקום זה רק כשיש לו כוח לאנשים ושהוא לא מוכר את היצירות. שמחתי לראות את הכישרון הגדול הזה והחשיבה מחוץ לבקבוק, אבל קצת נעצבתי בשביל האמן שלא מוצא את מקומו בעולם.


סוף סוף צפיתי בשני סרטים שרציתי לראות מזמן. "מלנכוליה" ו"אלוהי הקטל". את שניהם ביימו במאים מהמוכשרים והמורכבים ביותר. "מלנכוליה" הוא יצירת מופת ואין לי מה להוסיף. פשוט תצפו בו לפני שסוף העולם מגיע.
"אלוהי הקטל" מתרחש בחדר אחד הכולל בעיות מורכבות של אנשים שמושלכות על הילדים שלהם. עיבוד מבריק למחזה צרפתי עם ביקורת על האמריקאים, אבל אני רואה את הדיאלוגים השנונים כאוניברסליים לחלוטין. ת'כלס, אני מכירה אישית כמה אנשים טובי לב שלא יפגעו בחיטה שהיו בריונים לא קטנים בילדותם. זה לא אומר כלום. אבל זה לא הנושא של הסרט.
המשחק מופלא.



שיהיה המשך שבוע טוב על הכוכב הזה.